בר גיל נ' אדרת דרום- חלונות ופתרונות הצללה, ע"י מנהלה מר ביתן עוזי

פסק דין

1.התובע הגיש נגד הנתבע תביעה על סך של 5,222 ₪.

2.התובע והנתבע התקשרו ביניהם בחודש מרץ 2010, בעסקה להתקנת סוכך מסוג ליאזה בחצר ביתו של התובע ביישוב עומר. הנתבע הוא בעל עסק לחלונות ופתרונות הצללה. עלות הסוכך הסתכמה בסך של 12,950 ₪. בעת ההתקשרות נאמר לתובע כי תנתן לו אחריות של 5 שנים למנוע ושנתיים לסוכך.

3.לטענת התובע בהזמנת העבודה צויין במפורש, בין היתר, כי יותקן "ארגז"/"קסטה" מתוצרת הארץ. לטענת התובע העבודה מתחילתה בוצעה ברמה נמוכה, הנתבע התחמק ממתן שירות ולא התקין קסטה, שתקלוט ותגן על הסוכך. מאז חודש אפריל 2010 פנה התובע לנתבע פעמים רבות, בנוגע לקבלת כתב אחריות שבסופו של דבר נשלח לו עם מועד מוקדם של האחריות, דהיינו חודש מרץ 2010 טרם התקנת הסוכך.

4.טוען התובע כי גם בהתקנה וגם לאחר מכן נמצאו ליקויים והתובע התריע בפני הנתבע על כך וחשש שהסוכך עלול להוות סכנה. בין היתר, טען התובע כי גובהו של הסוכך ירד סמוך לאחר התקנתו.

5.ביולי 2011 פנה התובע לנתבע בבקשה שיתקן את אחת מזרועות הסוכך שיצאה מכלל פעולה, ומשלא נענה ע"י הנתבע הוא פנה ליצרן הסוכך בספרד. לדברי התובע יצרן הסוכך הפנה אותו למתקין, שהוא הנתבע.

6.הנתבע ציין בפני התובע כי המשווק בארץ אינו מוכן לשאת בעלות הזרוע בסך של 1,932 ₪ והנתבע מוכן לבצע את העבודה כשירות חינם, אך אין הוא מוכן לשאת בעלות הזרוע. בלית ברירה, הסכים התובע להחלפת הזרוע בעלות של 1,972 ₪ למרות שהאירוע אירע בתקופת האחריות. לאור האמור לעיל עותר התובע להשבת הסך של 1,972 ₪. כמו כן עותר התובע לפצות אותו בסך של 2,250 ₪, סכום ששילם התובע בעבור קסטה עפ"י הצעת המחיר המקורית, שלדבריו, לא הותקנה אלא במקומה הותקן ארגז. כמו כן הוא מבקש לחייב את הנתבע בפיצוי בגין עוגמת נפש בסך 1,000 ₪.

7.הנתבע הגיש כתב הגנה וטען כי מדובר בתביעה שמוגשת בחוסר תום לב. לדבריו, ההזמנה בוצעה ביום 3.3.10 וכללה סוכך זרועות עם כיסוי ארגז, כיוון שסוכם עם הלקוח והחברה שאין קסטה מקורית לסוכך בגודל שהזמין התובע. לדבריו, הובהר לו עניין זה בטרם בוצעה ההזמנה וסוכם כי יוזמן לו גגון, ארגז כיסוי חלופי, כפי שמופיע בהזמנה וכפי שקיבל בפועל ביום ההתקנה.

8.עוד לדבריו הסוכך מעולם לא נפל ואף הותקנו לסוכך תפסי קיר מיוחדים. עוד לדבריו בעניין תקינות הזרוע, פנה אליו התובע לאחר כשנה ורבע, בעניין זרוע שבורה, ולאחר שבדקו הוא ואנשיו את העניין, העביר את הממצאים ליבואן, אשר על פי תמונות קבע כי הנזק אינו נובע מבלאי אלא מתאונה. לדבריו ביקש התובע להחליף את הזרוע והסכים לשלם בעבורה ואכן הזרוע הוחלפה ולא נגבה תשלום עבור עצם ההתקנה.

9.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון לקבוע כדלהלן:

א.לגבי החלפת הסוכך – מדובר בסוכך חדש שבחלוף כשנה ורבע התרחשה תקלה בזרוע שלו. האחריות שניתנה לתובע היא לפרק זמן של שנתיים לסוכך. התובע ציין כי כמעט ולא השתמש בסוכך במהלך כל התקופה וטענת הנתבע כאילו אירעה תאונה לזרוע, אין לה על מה לסמוך.

ב.מצאתי כי לגבי החלפת הזרוע – היה התובע זכאי לקבלת זרוע חלופית ללא תשלום כל תמורה שהיא, בעבורה ועל כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,972 ₪ בגין הזרוע שהוחלפה.

ג.לגבי עלות הקסטה שלא הותקנה – מצאתי שיש מקום לדחות את התביעה. התקנת הארגז במקום קסטה הובהרה לתובע עוד במעמד התקנת הסוכך בביתו. נאמר לו שבשל גודל הסוכך אין אפשרות להתקין קסטה. לו סבר התובע בעת ההתקנה כי הנתבע אינו עומד בהתחייבותו לגבי הקסטה – היה עליו להמנע מהתקנת סוכך, עד שהעניין יוסדר. התובע המתין למעלה משנה בנוגע לתביעתו בעניין הקסטה ואף הדגיש בבית המשפט כי אלמלא התקלה שאירעה בזרוע, לא היה מגיש תביעה גם בעניין הקסטה, שכן לא נגרם כל נזק לסוכך בשל כך שלא קנה קסטה.

ד.אשר על כן מצאתי לנכון לדחות את תביעתו של התובע בעניין עלות הקסטה.

10.לסיכום:

אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,970 ₪ בתוספת 150 ₪ הוצאות. סה"כ 2,120 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

11.עותק החלטה זו ישלח לצדדים בדואר.

ניתן היום, ד' כסלו תשע"ב, 30 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.